פרסומים

תם ונשלם.

ניתוח באוזן השנייה כעבור שנה.
ניתוח מבחירה. אבל משנה חיים!
מקווה להגיד לכם עוד חודש שזהו אני שומעת 6:6 HD.
כמה תובנות ברגע שאחרי – הניתוח עצמו היה הדבר האחרון שהלחיץ אותי
בשביל זה נסעתי פעם 2 עד הדסה כדי להיות בידיים של הפרופסורית מס 1!!
שווה את כל ההמתנה..
מה שכן הלחיץ אותי והדיר שינה מעיניי –
1. הצום לפני – רק אומרים את המילה הזו והגוף שלי נכנס לסטרס.
2. ההרדמה עצמה – כלכך רוצה אותה בוריד שלי אבל תמיד יש את הפחד ש..
3. העובדה שחודשיים אחכ אסור לעשות ספורט, שזה מבחינתי כמו לחיות בלי חמצן.
אז בכניסה לחדר ניתוח רגע לפני המאני טיים המנתחת המושלמת @דר מיקי קאופמן והמרדים שצמוד אליה, באו להגיד לי שלום ולתת לי הכנה קצרה דבר שאמור להרגיע אבל עושה את הפעולה ההפוכה בדיוק😫
ואז אורי המלךךךך שמכיר אותי ככ טוב קלט אותי בשנייה
ועשה את הדבר הכי גאוני שיכולתי לבקש:
נתן לי תטלפון ואמר לי שימי play
על שאולי. תיכנסי לאוירה.
אז בפוסט קודם סיפרתי על ניתוח השתל שלי וחשבתי שזהו.
אז לא. כמו שחברה אמרה – כרופאות אנחנו חושבות שההחלמה מהניתוח נגמרה וזהו. אבל זה לא נכון.
למיפוי השלישי של השתל הגעתי כשאני כבר מבינה טוב דרך השתל, אבל עדיין כל הקולות היו לא נכונים. לא מאוד מתכתיים כמו שתמיד אמרו לי, פשוט לא נכונים. אני הרי יודעת איך אנשים נשמעים וזה פשוט לא זה.
ואז במיפוי, אחרי שוידאנו שיש שרידי שמיעה, חיברו לי צ׳ופצ׳יק (ששמו בישראל רכיב אקוסטי) למעבד של השתל. וכשחיברתי את המעבד והכנסתי את הצ׳ופצ׳יק לאוזן, כמו קסם – כל הקולות חזרו להיות נורמליים כמעט לגמרי.
במיפוי הרביעי אמרתי שזה מוזר, אבל כשאני מוציאה את הרכיב האקוסטי מהאוזן אין הבדל. אחרי שבדקנו את הרכיב טוב טוב עלה הרעיון שאולי כבר אין לי שרידי שמיעה. בדקנו וזה אכן המצב – שרידי השמיעה החזיקו מעמד רק מספיק זמן כדי שאתיידד עם השתל ואז נעלמו. זה מבאס מאוד, אבל אני מגלה שזה בסדר, והקולות בשתל קצת מוזרים יותר שוב אבל יותר קרובים לנורמה.
מעניין מה יהיה הפוסט הבא 🙂
בתמונה:
מעבד השתל עם הרכיב האקוסטי. המעבד מורכב ממגנט עגול, מקושט במדבקה בדוגמת גולגלות של יום המתים המקסיקני. הוא מחובר בחוט שמקושט בציפוי כחול נוצץ לסוללה שחורה (בצד שלא בתמונה יש עליה מדבקה זהה). לסוללה מחוברת בחוט דק אוזניה קטנה כמו של מכשיר שמיעה.
דילוג לתוכן